נועה, נועם וקרן הסיפור מתואר מנקודת מבט של אחות של דביר- ילד בעל מוגבלות שכלית עמוקה. היא מספרת על הטיפול בו ועל השגרה היום יומית שלהם שלא יכולה להשתנות בספונטניות. היא מדברת על הזמן שלהם ביחד מרגע אסיפתו מבית הספר עד החזרתו ביום למחרת. הייתה סיטואציה שונה מהרגיל בה דביר דפק על המקרר באמצע ארוחת הערב ואחרי שפתחה את המקרר הוא התחיל לחטט במקרר במרץ, אחותו חשבה שהוא מחפש את המעדן ובסוף להפתעתה, הוציא את צנצנת הזיתים, ואכל זיתים, אחותו הייתה מופתעת מאוד. כשהיא לקחה אותו לבית הספר היא שיתפה את הגננת בהתלהבות והמורה אמרה שהוא מת על זיתים.