״כל בוקר לַארְסְ המתנדב ההולנדי בא לעשות לי תרגילי נשימה.
הוא מעיר אותי, מנתק אותי ממכונת ההנשמה,
מרים לי את הראש בעדינות ומגיש לי לפה צינור עבה מפלסטיק עם נפחים שונים לנשוף לתוכו.
הוא חתיך ובלונדיני. לפעמים אני חולמת עליו בלילה, לא מָרְשַה לעצמי בָיַמִים.
בלילות הוא נוגע בי ומתכוון לזה. בָיַמִים הוא לא.
בלילות הוא מלטף לי את הצלקות. הוא מחבק אותי בפראות מדודה.
הוא מלקק את שאריות עורי השלם. הוא חונק אותי וזה ממלא אותי אוויר.
אני מתעוררת לזרועותיו הלא שלי. הוא רמה אחת מעליי. או שתיים. הוא לא באמת.
אבל בהיררכיה המשונה שהחיים שלי נפלו אליה הוא כן.
אני בטוחה למשל שהוא אוכל לבד את החביתה או קושר את השרוכים שלו לגמרי לבד״.

שבע יוצרות מזמינות אתכם לשמונה מפגשים בין אנשים עם מוגבלויות לבין החברה הישראלית