האישה דימתה את עצמה לאישה זקנה, והיא תיארה פעולות שאנשים זקנים עושים, ניתן להסיק כי החברה מתייגת את הפעולות האלו רק לאנשים זקנים. ואילו החברה הייתה מכילה שפעולות אלו יכולות להיות גם לאנשים נוספים שאינם זקנים, אולי האישה לא הייתה מרגישה שהיא זקנה. בנוסף, האישה כותבת שהיא פוחדת שישכחו אותה, וכנראה היא מתכוונת שישכחו את מי שהיא הייתה פעם לפני שעברה את השינוי שעברה, ואנחנו בתוק חברה מכילה צריכים לזכור אותה בתור אדם ולא בתור המוגבלות שהתווספה לה. יתרה מכך, האישה מתארת שהיא נזכרת בחופש, כנראה שהיא מרגישה שהחברה מגבילה וכובלת אותה למוגבלות שלה, כי אם החברה הייתה מכילה ומקבלת אותה, אולי היא הייתה פחות מרגישה את המוגבלות שלה מרכזית בחיים. אנו מסיקות מתוך האמירה של האישה שהיא כבר מתה שהתפיסה של החברה לאנשים עם המוגבלויות שאין משמעות לחיים שלהם, ולכן אם נכיל את המצב שלה, האישה לא תרגיש כי היא מתה.